מקתדרלת קנטרברי ב סנט לוסיה, חי מחדש את הרצח של תומאס בקט

תארו לעצמכם נכנסים לכנסייה בערב ומוצא את עצמנו הזניקו אחורה בזמן, בדיוק 1170, צופים נדהמים, סועדים של טרגדיה המתרחשים לנגד עינינו, עם דמויות שתתממשנה בקהל, המופיעים לפתע מחלק האחורי של הכנסייה, מדלתות הצד, מאחורי המזבח, באווירה כל כך מדהים שמקבל כמעט באופן מיידי את הרושם כי מה שקורה הוא לא פיקציה תיאטרלית, אבל המציאות.

סבלם של תומאס בקט בהחלטתו שלא להיכנע לרצונו של המלך ואת ההזדמנות להיות חזק, בחירת מות קדושים ולא תהילה ארצית; העינוי הפנימי שלו, חולל מפתים; הייאוש של המקהלה של נשים שכבר עכשיו מתנבא הסכנה לארכיבישוף ולעצם ההישרדות שלהם; il tentativo del sacerdote di salvare il suo superiore per il bene di tutti, diventano il nostro tormento, הפחדים שלנו, התקווה של גאולתנו.

עד הסוף, ידוע לאירוע היסטורי, אך לא פחות משתף וכואב.

כל זה קרה בכנסיית סנט לוסיה על הדשא, הפך לשני לילות, giovedì e domenica scorso, קתדרלת קנטרברי, שבו חברה של שחקנים, תחת הדרכתו הקפדנית של תומס Carli, מבוים “רצח בקתדרלה”, דרמה מפורסמת של תומס סטרנס אליוט בהשראת רצח הארכיבישוף של קנטרברי תומאס בקט, התרחש ב 1170 קתדרלת homonymous.

הטקסט המקורי, מותאם בחלקו מאותו Carli, עם כמה חתכים והשינוי של הגמר, שהגיע לשיא במיידיות של המוות של הידיים של אבירי המלך, ועם הופעתו של המלאך, שום דבר משירה והדרמה של הטקסט המקורי.

זה משפיע על המיומנות של השחקנים, של חברה זו שנראית בפעם הראשונה על במה בהרכב היום, עם שם עדיין ניתן למצוא.

שנים עשר אנשים, חמש נשים ושבעה גברים, חלקם מניסיון קודם עם “סצנת יומנים”, החברה של ילדים שתשתתפנה בכנסיית סנט לוסיה, אחרים ניסיון משחק הראשון שלהם, אבל שאין לי מה קנאה של אנשי מקצוע רציניים.

מייקל Lattanzi

לפי מספר 53 - השנה השנייה 25/02/2015